הלב- טיולים למשפחות חד הוריות

להורים המגדלים ילדים ללא בני זוג, בעקבות גירושים, אלמנות ומבחירה

החוצפה של גיל הטיפש עשרה עד לאיפה מגיעה?

שלום ידידיי, 

היום כהרגלי בימי שישי, אצה רצה עם כל הקניות לפני שבת. 

עוברת במאפיה ומשם לחנות הדגים ומשם לסופר וכמובן לא שוכחת

את "ההפתעה של יום שישי", הפעם קניתי שתי חבילות של גלידות

הבכור שלי אוהב טילון עם אגוזים, האמצעית אוהבת מגנום והקטנה אנגריברד

ובעודי מחזיקה את הגלידות ביד אני פוגשת חברה שהבת שלה לומדת עם האמצעית שלי.

חופש, הרבה זמן לא נפגשנו ובתוך שנייה אני מוצאת את עצמי 

מקשיבה לדברייה וכמו אני שומעת אותי מדברת

והיא מספרת על התמודדות היום יום שלי עם הילדים

על הנחלת הכבוד, ההערכה, שפת הדיבור

שמתחילים וטוב שכך קודם כל מהבית. 

הבחורה שופכת את ליבה ומספרת על הילדה שגרמה לה אמש לבכות 

שהילדה מתייחסת אליה בזלזול, מדברת לא יפה

שהיא יושבת כל היום בבית מול המחשב או הטלויזיה

לא מדברים כאן על לעזור בבית חס ושלום אלא

על ההתנהגות, החוצפה, הירידה והפגיעה באחים שלה

ואנחנו מדברות על ילדה טובה מבית טוב!

כמובן ששיתפתי אותה שגם אצלי לא חסרים הימים האלו

שבא לי להוציא את הילדה מחוץ לבית לנעול את הדלת ולא לראות אותה שבוע

ושגם האמצעית שלי יורדת על האחים שלה בצורה מחרידה

שאני לא מבינה לפעמים איך הם שורדים לחיות איתה באותו הבית

אבל, כמו שאני כועסת כךגם אני דואגת מהר מאוד לעצור את זה

שיחות שיחות שיחות עם הילדה,

תתפלאו אפילו על עונש אנחנו חושבות ביחד איזה עונש היא תקבל

מזל שהיא עוד משתפת איתי פעולה בזה

 אני חושבת שהיא למדה להכיר אותי ולדעת שבשני דברים אני לא מתפשרת בשום אופן

יושר וכבוד 

בעודנו מדברות מתווספת לה עוד אמא שהיא אמא לתאומים גם כן  מאותה כיתה

בני 13 עם אותה בעיה ולטענתה אצלנו זה בקטנה כי אצלה הם כבר "גברים"

ואי אפשר לומר להם שום דבר

בקיצור, באמצע שום מקום מצאנו את עצמנו שלושתינו "בוכות" על המצב שנוצר בקיץ הזה

על כמה קשה לעבור איתם את היום וחיפשנו פתרון איך אפשר או מה אפשר לומר להם

כדי שיחזרו להיות עצמם, ילדים טובים כמו שהם בדרך כלל

בלי החוצפה, הרמת הטונים, הדיבור המגעיל וכו'

אני על קוצים, עצבנית כבר ברמות, להזכירכם 2 חבילות  גלידה ביד

אין לי מושג אם תשאר לילדיי בכלל אותה הפתעה לשבת

או שזה יהפוך להיות מיץ או מילקשייק חחחח

חייבת לרוץ להתחיל עם הבישולים והאפייה

והנושא,....הנושא כל כך חשוב

רוצה לעזור לחברותיי לפתור בעיות ובמקביל רוצה גם לקבל עצות

בלית ברירה החלטתי שקוטעת את השיחה.

בנות אתן מוזמנות אלי לקפה ועוגה באמצע השבוע 

מה שנקרא נעשה "תמיכת הורים"  

ונראה ביחד איך אנחנו עוברות את המשבר/התהליך הזה יחד עם הילדים שלנו

ואני שואלת אתכם ידידיי

למי שיש ילדים בגיל הטיפש עשרה

בחיי שהשם הזה כל כך מתאים להם

?האם גם אצלכם מרגישים פתאום שינוי בהתנהגות שלהם

האם גם אצלכם ילד שהיה מדהים, חכם וטוב

פתאום הופך להיות מדהים חכם ו....חוצפן?

איך עוברים את זה קיבינימט?

מי שיש לו טיפים אני יותר מאשמח לקבל. 

שתהייה לכם שבת קסומה, שקטה ונפלאה, 

חמדה 

צפיות: 861

הגב לזה

תגובות לדיון זה

חמדה,

ממש ברגעים אלו...

אני מנועה מלצאת ולבלות בערב שבת, כהרגלי, משום ש....

יש בביתי....

מסיבת פיג'מות!!!!

טוב...אצלי זה הולך לכיוון ההוא...על בטוח....!

הן כבר מדברות על "סקסי" ו"לא סקסי". הן עולות לכיתה ה', כן?

פ-ח-ד אלוהים!!!!

דנה

שבת מקסימה גם לך מותק

וכן- עוד 5 דקות והבית ריק ומה אז... הקטנה שלי רק בת 4 ואני כבר מתגעגעת- גם במחיר של טנטרום או לנקות קקי

רק שיהיו קרוב

אוף.. כנמראה שילדים קטנים- צרות קטנות, ילדים גדולים- צרות גדולות

איך בכלל אומרים עוף גוזל?? ומי בכלל גוזל בגיל 18 ועדיין גם בגיל 40 אם אנחנו בחיים הם גוזלים- לא???

בכלאופן- תמשיכי לאהוב עם הלב הגדול שלך

ולי מה- מחר היום הגדול

ביי

היי עודדי, 

אני לא כל כך מסכימה אתך, 

אני לא הייתי מעזה להתחצף להורים שלי

לא לאבא שלי בכל אופן

וכאימא לילדיי אני אומרת להם תמיד שכמו שהם רוצים שאני יכבד אותם

אני מצפה שהם יכבדו אותי וכך הם עושים רוב השנה

מה לעשות שלפעמים באמת מנסים גבולות

ויש לי ילדה אחת שכל הזמן מנסה אותי

כמובן שאני עוצרת את זה ולא נותנת לה להגיע לרמה נמוכה חלילה

אבל עדיין זה נורמאלי ואני בהחלט מבינה אותה

למרות הקושי להתמודד עם זה

זה באמת לא פשוט אבל צריך להבן שזהו שלב של הסקרנות, ההתפתחות , הכרה, הבנה, למידה

כל אחת\אחד עוברים את זה בצורה אחרת

אני לא חושבת שזה דפוס התנהגות או שזה בא מהבית שבו גדלת

ואני גם לא חושבת שזה קשור לזה 

שאצלך בבית ההורים זה היה או לא היה 

כשאתה היית בבית הוריך הם לא היו ולא ראו

היום הילדים שלנו הם הרבה יותר פתוחים ממה שאנחנו היינו

והרבה יותר חוצפנים ומעזים ממה שאנחנו היינו

ועדיין יודעים לשמור על התנהגות נאותה

שזה יאמר לזכותם. 

שבת ברוכה, 

חמדה 

אוף,

כמה שהשנים הללו מעצבנות .,

הבת הקטנה שלי נולדה בגיל ההתבגרות... היום בת 21,אז כן זה עובר וחולף לא להאמין

מה לא היה שם ... בילויים ליליים עד הבוקר חברים וחברות שלא תמיד ידעת מי ומה .

הפסקת  לימודים בגיל 17 ,אחרי שתי אחיות שסיימו בהצטיינות את התיכון  בגיל  זה ,הכל דווקא

אז איך בכל זאת מתמודדים,לא להסכים שידברו בצורה לא מכובדת.. לנסות להגיע לשיתוף פעולה בתחומי התעניינות משותפים

להבהיר שלמרות ועל אף אתם שם כשצריך אתכם .  ולהאמין שמערכת הערכים שע"פ חינכתם אכן תשפיע ותכריע בסופו של דבר

בקיצור , לסמוך .

אחד המסרים שלי שלי היה שאם מפסיקים ללמוד אז הולכים לעבוד לא שורצים כך בבית ולהפליא לבסוף עשתה קריירה בחנות בגדים של מעצבים והשלימה בגרויות... השבוע שבאה לבקר ואמרה אמא תשאירי הכל אני אפנה את השולחן ואדיח כלים... לא האמנתי ... חייכתי בהנאה :) ...

בגיל הבגרות המערכות לא מאוזנות רוב הזמן
הכעס הזה הוא כמובן קשור לגיל אבל גם הרבה לתסכול פנימי מעצמה
ואם הייתי את - הייתי מאמינה שהתפקיד שלי לאהוב יותר
ולהתייחס להתנהגויות באופן נקודתי
לא לתייג אותה

התפקיד שלי לראות כל הזמן את המדהימות בילדה ונקודתית לעצור התנהגויות

תתבונני גם מהצד אם האחים שלה לא מתחילים לנצל את הסיטואציה
שהם לפעמים עושים דברים כי יודעים שיגרור תגובות מסוימות כלפיה ואת כבר נעולה שהיא הגורם

יהיה טוב

שימי,  הרגת אותי.

טוב נו, אין ספק גימדת פה ניראה לי את רוב הקשיים שנכתבו פה.

הלוואי שיהיו לך חיים מאושרים חבר  ורק טוב והרבה בריאות כל השאר לא שווה כלום.

סער.

:)

אלוף

ריקי, 

איזה  כייף לשמוע דברים כאלו

אני בהחלט מאמינה שגם אם יש "קריסה" בגיל הזה

בסופו של דבר מתישהוא הם מקבלים את השכל

והערכים אותם הם ינקו בבית חוזרים להם

על זה אני בונה כל הזמן

במקביל, אני נותנת להם דוגמאות

כל הזמן על ילדים אחרים שבגרו על מה יצא מהם

אלו שלמדו מה הם היום 

ואלו ש"התפרפרו" או "שעשו שטויות" איפה הם היום

כשזה מוחשי  והם רואים את זה -זה יותר נוגע להם

והכי חשוב גם משפיע עליהם

רק שיהיו בריאים

תודה ריקי,

חמדה 

יעל, 

את בהחלט צודקת

ישנה מגמה כל הזמן לבוא אליה בטענות

כי מה לעשות ב 99% מהזמן היא מתחילה אתם

ונכון קורה באחוז הנותר שהיא גם לא אשמה

ולכן השיחות כל כך חשובות כאן

פה אני חוזרת ומזכירה לה את סיפור ה"זאב זאב"

כדי שתדע להבחין שאם עושים משהו רוב הזמן שהוא לא בסדר

בסוף כשבאמת היא בסדר כבר לא מאמינים

והרי כולנו בני אדם וכולנו יכולים לטעות

גם אני כאימא טועה לפעמים

מה לעשות, אני לא מושלמת

כי אין מושלם!

תודה רבה יעל, 

חמדה 

חמדה,

האמצעית שלך....מזכירה לי מישהי....

שהיתה חכמה עם פה גדול, ומדויק להפליא...כואב.

והיתה טורחת לומר זאת, כי הלב שלה היה עוד יותר גדול, וכאב לה....אוי, כמה כאב לה!

את מכירה אחת כזו? ולא בתך?

דנה

חמדה יקירתי ,

לא קוראת את תגובות האחרים כדי לא להיות מושפעת.

עשרות שנים עבדתי עם  הגיל הזה

ותמיד התחלתי במשפט של "

גם אני עשיתי את הממות להורים שלי"

אני מאמינה שזה גיל מבלבל...

מצד אחד הם בוגרים ויכולים לעזור לנקות לטפל לשמור להבין לסלוח

(ככה אנחנו דורשים(

מאידך אסור להם לעשן לשתות להיעלם

...הם נחנקים מבולבלים

צריך להבין אותם לחבק אותם וגם לתת גבולות...

ילד בגיל הזה שלא עושה בלגן

זה אומר דרשני לגביו...

משהו בו לא מתפתח בריא ואין לו עמוד שדרה...

קצת בלגן חייב להיות...

תתנחמי...

זה לא עובר:) 

הגב לדיון

RSS

© 2018   Created by הלב.   נוצר על ידי

אודות  |  דווח על בעיה  |  Terms of Service