הלב- טיולים למשפחות חד הוריות

להורים המגדלים ילדים ללא בני זוג, בעקבות גירושים, אלמנות ומבחירה

החוצפה של גיל הטיפש עשרה עד לאיפה מגיעה?

שלום ידידיי, 

היום כהרגלי בימי שישי, אצה רצה עם כל הקניות לפני שבת. 

עוברת במאפיה ומשם לחנות הדגים ומשם לסופר וכמובן לא שוכחת

את "ההפתעה של יום שישי", הפעם קניתי שתי חבילות של גלידות

הבכור שלי אוהב טילון עם אגוזים, האמצעית אוהבת מגנום והקטנה אנגריברד

ובעודי מחזיקה את הגלידות ביד אני פוגשת חברה שהבת שלה לומדת עם האמצעית שלי.

חופש, הרבה זמן לא נפגשנו ובתוך שנייה אני מוצאת את עצמי 

מקשיבה לדברייה וכמו אני שומעת אותי מדברת

והיא מספרת על התמודדות היום יום שלי עם הילדים

על הנחלת הכבוד, ההערכה, שפת הדיבור

שמתחילים וטוב שכך קודם כל מהבית. 

הבחורה שופכת את ליבה ומספרת על הילדה שגרמה לה אמש לבכות 

שהילדה מתייחסת אליה בזלזול, מדברת לא יפה

שהיא יושבת כל היום בבית מול המחשב או הטלויזיה

לא מדברים כאן על לעזור בבית חס ושלום אלא

על ההתנהגות, החוצפה, הירידה והפגיעה באחים שלה

ואנחנו מדברות על ילדה טובה מבית טוב!

כמובן ששיתפתי אותה שגם אצלי לא חסרים הימים האלו

שבא לי להוציא את הילדה מחוץ לבית לנעול את הדלת ולא לראות אותה שבוע

ושגם האמצעית שלי יורדת על האחים שלה בצורה מחרידה

שאני לא מבינה לפעמים איך הם שורדים לחיות איתה באותו הבית

אבל, כמו שאני כועסת כךגם אני דואגת מהר מאוד לעצור את זה

שיחות שיחות שיחות עם הילדה,

תתפלאו אפילו על עונש אנחנו חושבות ביחד איזה עונש היא תקבל

מזל שהיא עוד משתפת איתי פעולה בזה

 אני חושבת שהיא למדה להכיר אותי ולדעת שבשני דברים אני לא מתפשרת בשום אופן

יושר וכבוד 

בעודנו מדברות מתווספת לה עוד אמא שהיא אמא לתאומים גם כן  מאותה כיתה

בני 13 עם אותה בעיה ולטענתה אצלנו זה בקטנה כי אצלה הם כבר "גברים"

ואי אפשר לומר להם שום דבר

בקיצור, באמצע שום מקום מצאנו את עצמנו שלושתינו "בוכות" על המצב שנוצר בקיץ הזה

על כמה קשה לעבור איתם את היום וחיפשנו פתרון איך אפשר או מה אפשר לומר להם

כדי שיחזרו להיות עצמם, ילדים טובים כמו שהם בדרך כלל

בלי החוצפה, הרמת הטונים, הדיבור המגעיל וכו'

אני על קוצים, עצבנית כבר ברמות, להזכירכם 2 חבילות  גלידה ביד

אין לי מושג אם תשאר לילדיי בכלל אותה הפתעה לשבת

או שזה יהפוך להיות מיץ או מילקשייק חחחח

חייבת לרוץ להתחיל עם הבישולים והאפייה

והנושא,....הנושא כל כך חשוב

רוצה לעזור לחברותיי לפתור בעיות ובמקביל רוצה גם לקבל עצות

בלית ברירה החלטתי שקוטעת את השיחה.

בנות אתן מוזמנות אלי לקפה ועוגה באמצע השבוע 

מה שנקרא נעשה "תמיכת הורים"  

ונראה ביחד איך אנחנו עוברות את המשבר/התהליך הזה יחד עם הילדים שלנו

ואני שואלת אתכם ידידיי

למי שיש ילדים בגיל הטיפש עשרה

בחיי שהשם הזה כל כך מתאים להם

?האם גם אצלכם מרגישים פתאום שינוי בהתנהגות שלהם

האם גם אצלכם ילד שהיה מדהים, חכם וטוב

פתאום הופך להיות מדהים חכם ו....חוצפן?

איך עוברים את זה קיבינימט?

מי שיש לו טיפים אני יותר מאשמח לקבל. 

שתהייה לכם שבת קסומה, שקטה ונפלאה, 

חמדה 

צפיות: 861

הגב לזה

תגובות לדיון זה

חמדה יקרה

אני כל כך מזדהה עם סמי.

גיל ההתבגרות,או כפי שאני מכנה זאת "גיל ההתפגרות" הוא גי קשה.

גיל המביא איתו כעסים,רוגז,התפרצויות.

אוי ההורמונים הללו.

אבל אצל כל ילד וכל משפחה זה עובר אחרת.

אני אמא לילד בגיל 23 היום אבל לא זכורות לי טראומות נוראיות מהגיל הזה.

לעומת זאת בתי הצעירה שעכשיו מלאו לה 18 עושה לי את הסטז' מה זה גיל התבגרות.

כן זה לא פשוט ולפעמים מתחשק לי להעלם עד שהיא תגיע לגיל 25.

אבל.......וכאן האבל הגדול

אחרי שרואים מה קורה לנוער היום,את התפיסה שלהם לגבי אלכוהול,סגריות ולא פעם גם סמים

אז באמת בואו ניקח הכל בפרופורציה.

ואני מכריזה כאן בפה גדול שבתי הצעירה,למרות ההתחצפויות,למרות הכעסים,למרות התפרצויות הזעם היא עדייו ילדה טובה ובגדול.

לא עישנה מעולם,סולדת מאלכוהול ולא מתחברת לכל "הציויליזציה" הזו היום.

אז שתצעק,שתתפרץ,שתכעס

היי חמדתי היקרה.....כן...עניין רגיש ביותר...

ילדים עוד בגיל ההתבגרות לא עניין קל. בואי אשתף אותך ואת כולם בעניין שהיה לי לפני שהתגרשתי. 

בגלל סכסוך שהיה לי עם ביתי קים בנערותה....על כספים, יציאות , ביגוד וכו'...היא נכנסה לחדרה, , ננעלה שם, ותןך חמש קטנות ניידת מופיעה בפתח ביתי. בלי לשאול אותי הרבה...לקחו אותו לתחקיר בתחנה. 

לא ידעתי על מה נעצרתי . התחקיר לקח שעתיים....מכות, צ'פחות.....ולאחר  הוכנסתי לתא מעצר. לקחו ממני את בגדי הנגד שלי...הנעליים...השעון, המכנסיים....הכל...הביאו לי מכנסיים קצרים....והשאירו אותי בגופייה. הייתי בהלם...כאילו מה פשעתי..?...מה עשיתי?.....מה?...

קירות חלקים. מנורה טבועה לה בתקרה באבטחת מתכת, מזרן.....שכולו אבן.....אחלה חדר, חשבתי לעצמי. בכיתי כמו ילד...למה זה מגיע לי למרות שעשיתי בכל יכולתי שיהיה לכולם טוב ונעים בבית?...הייתי עמוד התווך  בבית ההוא...אז למה?....

לא הצלחתי להירדם שם. בכיתי...ובכיתי..עד לבוקרו של יום...הייתי כמו זומבי...עייף...עייף...מת לישון...אך לא...תחקירים ע"ג תחקירים...דפקו לי את הצורה...רצו שאודה בדברים שלא עשיתי מחיי. ושוב מכות.....

כאילו...עם מכות אני אודה?...ממש לא....דמיינתי בנפשי שאני שבוי בכלא סורי..או וואט אבר...שיענו אותי עד צאת נשמתי..לעולם לא אגלה דברים .

בלילה השני , אני יושב ספון בתא ....לא היה לי מושג מה השעה. שניים נכנסים לתא עם מגש של אוכל חלבי...ופרי...שמים אותו בקצה "המזרן" שלי...ואומרים לי...." נו אתה מודה או לא?...במה אודה....אני נשבע לכם שזו עלילת שווא...לא עשיתי כלום. אני לא אדם אלים...באימ'שלי....היא רוצה רק להעליל עליי בגלל הכסף שהבטחתי לה לבגדים...אבל החודש אין לי...נשבע לכם...אני במינוס....אני ישר כמו סרגל....אני רס"ב בקבע..בבקשה אל תשפילו אותי מעבר למה שעשיתם לי...אתם בני אדם כמוני...אני לא פושע...למה היחס הזה?....

אהה....אתה סרגל ישר?...הגיע הזמן שנעקם אותך כמו שנתת מכות לבת שלך...."" מי אני"?....מתי היכיתי אותה?.....תשאלו את אשתי...תשאלו את הילדים....אין מה לשאול...ההוא אומר. 

האחד אחז בי מאחור, כפת את ידיי בחוזקה עם יד אחת, ביד השנייה הצמיד לי חוברת נייר לבטן, והשני הוציא אלת גומי קשיחה, ואמר לי אתה מוכן?.....בבקשה...לא עשיתי כלום...נשבע לכם... מאותו הרגע החל הגיהינום החדש של חיי. הוא פוצץ אותי במכות....כאילו נהנה מזה..סדיסט רע כזה...עם מבט של עוד ועוד....תודה כבר...מניאק..תודה.....

ומכה ומכה......

השתוללתי לי.....אך ההוא שאחז בי היה מאוד חזק...וייצב אותי לאותה תנוחה כמעט...כאב לי כאבי תופת איומים.....שרירי הבטן שהחזקתי...לא החזיקו מעמד וכשלתי לאחר מס' הגון של חבטות...מכות יבשות....ואז התעלפתי..לי. בטרם עלפוני..ההוא שאחז בי...נתן לי בעיטה בראש...ואז זוכר שדיממתי. כבר לא היה אכפת לי למות שם. איבדתי כבר כל ערך לחיים. מפקד הטייסת והמב"ס היו מעורבים בעינייני מול המשטרה....וכבר החלו בפתיח של הפרת חוזה למולי. 

החקירות העלו סתירות רבות בחקירה למולה, וזו הודתה שזו הייתה עלילת שווא בגין הכספים שהובטחו לה על ידי ולא קבלה בשל המצב הכלכלי שלנו דאז....ואז...שוחחרתי מתא המעצר לאחר שלושה ימים ארוכים, כואבים , משפילים ביותר...ובוכיים. הייתי עייף בטירוף. וכואב בשל כל המכות שקבלתי.

הרופאה שלי בבסיס שאלה ממה דיממתי בראש עם החתך....אמרתי לה שהחלקתי בתא....(זה מה שאמרו לי לומר אותם שוטרים עם המבט המאיים שלהם)......קבלתי שבועיים ג' בבית מנוחה....אעלק....

הגעתי לביתי....מושפל ביותר. 

לא יכולתי להסתכל על אפחד. אורחים ומשפחה שהגיעו לבקר...לא יכלו להכנס לבית הפרטי שגרתי בו...שחררתי את בל היפה שלי...רוצחת .אפחד לא נכנס....אין. מצור. 

באותו הערב השתכרתי חופשי....ועוד בעקבות שיחתה של גרושתי.....שנתגרש...לקחתי את ה- M-16  המקוצר שהיה ברשותי , נשק האישי שלי...מהבסיס, טענתי ודרכתי אותו בגינת הבית, כשאני כמעט על סף ירי בעצמי....

למה גירושים עכשיו?...הרי אני אוהב אותך...טיפלתי בך, וסעדתי אותך לאחר הת"ד המזורגגת הזו שעברת....את ואני.....למה גירושים עכשיו?.....למה?...לא מתגרש ויהי מה...אני אתאבד.....נשבע לך אתקע כדור בעצמי....

רק הגעתי ממעצר שווא..פוצצו אותי מכות על כלום...עשו אותי כזה קטן...רס"ב בקבע.....כמה אני יכול לומר...על מה ולמה?......כמה?.....

חבר שהגיע בהתראה שלה מאירוע.....הסיר לי את הנשק בעדינות...לקח את המחסנית.....ופרק את הכדור שהיה כבר בהכנס.....

הייתי שתוי ברמות על.....הוא הניח את הנשק בצד...וכביכול הרגיע אותה...את גרושתי. נכנסתי לחדר...יש לי ארסנל רציני של מחסניות....שמתי שתיים נוספות בג'ינס מאחור...ועוד אחת מקדימה....לקחתי את הנשק שוב....והתיישבתי לי בגינה בכיסאי. שיכור כלוט. הכנסתי שוב מחסנית...דרכתי והכנסתי כדור לבית הבליעה. הפעם...לא ויתרתי לו...שני כדורים באויר....וכל השכנים יצאו למרפסות...טלפונים למשטרה...ומה לא?....חחחח סנסציה חדשה...מה בקשתי....רק לתת לי להתאבד בשקט....למה להטריד אותי?....:)

ארבע שעות לקח להם לשוטרים לפרוק אותי מנשקי בגינה...אחחחח איך נהיניתי לי להתעלל בהם....דברתי על הכל..על המכות בתחנה...על השוטרים שאיימו עליי אם אדבר....וכל פעם שניסה להתקרב אליי שוטר....איימתי שאשחרר את בל בפקודה אליהם כמסיגי גבול....היא מזה הייתה שמחה לתפוס רגל....והצמדתי את הנשק לגרוני. הוא היה דרוך על אוטו'...אך הספיק רק כדור אחד...בשבילי.

************

חמדתי..טיפים רבים אין לי לומר לך. אך, מניסיון חיים שלי עם בגירותיי ובני היקר המתבגר אף הוא...המון שיחות לב, המון, כאלו שיבססו להם/ן את האמון בך לא רק כאמא, אלא כחברה לחיים שלהם, האחת שניתן לסמוך עליה ולאהוב אותה ללא גבולות. 

אני מאמין מאוד גדול ביכולותייך האמהיות שכבר נוכחתי לדעת מהן תקופה לא מבוטלת, ויהיו לך היכולות בהמשך להכיל את הכל, כמובן, עם המון סבלנות וסובלנות, אורך רוח...והמון חיוכים ואהבה. 

כי........אלו ילדים שנוצרו מאהבה, וכך תמיד נשתדל לשדר בעבורם שאנו כאן תמיד - אך ורק - בעבורם. 

שבת קסומה וחייכנית לך. אוהב'תך נסיכה. 

שימי. 

כעת...נעבור לשיר של שבת...

 

וואי סמי כמה יפה

אני כל כך מזדהה אתך

אצלי יש בעיה דווקא עם המקובלת חברתית

זה לא שהילדה לא מקובלת  היא פשוט לא יוצאת מהבית

אין אצלם מישהו שיזום יותר מפגשים

כי לדעתי, אם הם יצאו יותר, יפגשו, ידברו יתפרקו

כך הם יפיגו את השעמום ויהיה להם יותר נחמד

כשהיא יוצאת הם נפגשים חמישה שישה חברה והיא מרוצה עד השמים

הבעיה שכל החברה שלה כבדים כאלה בדיוק כמוה

ולהזיז אותם מהבית כדי להיפגש זה כמו להביא טרקטור עם כף שיעקור אותם

מכאן הבעיה, מכאן השעמום ומפה הכעסים, העצבים וכו'

תודה סמי, 

חמדה 

צודקת מיקה

כל ילד הוא אחרת לגמרי.

את יודעת הבחור שלי בן 14 לא הרגשתי ולא מרגישה עליו כלום

ילד שקט, צנוע, מדבר בשקט מה שנקרה מלאך טפו טפו טפו

הקטנה שלי בת 12 היא הסוכריה הבונבונה שלי

 הבית שלי חי בזכותה

כל היום טיילת הנה החברות שלה באות להיות איתה

ובאותה עת מכסחים לי את הבית

(את לא מבינה איזה תאבון יש להם בגיל הזה)

או שהיא יוצאת אל החברות שלה

הטלפון אצלי בבית מצלצל כל 10 דקות

מחפשים את הקטנה שלי

היא באמת משהו מיוחד במינו

אבל.....האמצעית שלי וואי וואי וואי

פעם אמר לי חבר "הסחוג" וואלה

היא קשה מאוד, היא מנהלת את הבית

היא אמא קטנה היא מחליטה

בקיצור, היא אני!!

ושתיים חמדה באותו בית מיקה

בעייתי ביותר חחחחח

חמדה  

וואו שימי וואו וואו

כמה שאני חושבת שאני מכירה אותך 

מסתבר שאני לא מכירה אותך בכלל

מה שאתה עברת אלוהים אדירים

אתה יודע, לפעמים אני אומרת 

מה שאני עברתי בחיים אני יכולה לכתוב אנציקלופדיה ולא ספר

ולעומת זאת כשאני שומעת דברים שאחרים עברו

וואו, לא מחליפה את הצרות שלי שתודה לאל  התמודדתי איתן

ומסתבר די טוב חחחחחח

קודם כל, שמחה שאתה כאן איתנו

יושב וכותב בצורה מרתקת שאי אפשר להפסיק את הקריאה מכתביך

הלוואי וכבר תוציא את הספר שלך

אמרתי, אני הראשונה שקונה אותו 

400 עמודים 

וואו מחכה בקוצר רוח

והתמודדות עם הילדים

האמן לי, מה שאני עשיתי לאמא שלי בגיל הזה

וראה, אני חושבת שיצאתי לא רע בכלל

אני מאמינה שכך גם ילדי בע"ה

כי הכול באמת מתחיל מהבית

ומהאהבה הרבה שלנו אליהם. 

שבת שלום מתוק

ריגשת אותי מאוד עם סיפורך שלצערי הוא אמיתי

חמדה 

סמילה היקר, 

שוקו אני שותה בסביבות 12 בלילה אחת בבוקר כשאני לא מצליחה לישון

כשאני מזמינה חברות שותים קפה ועוגה אבל עם הקיץ הזה

נראה לי שאם נשתה בירות יותר ניפתח לא?????

מה אתה אומר....ממליץ

מי יודע, הבכי יהפוך לצחוק מתפקע....

וכך נגמרו הצרות באותו רגע

:)

חמדה 

פריאל היקר, 

ראשית רוצה לשמוע עוד....אז אתה יכול להמשיך 

אבל, בהקשר ללהיות ליד

אני רוצה לומר לך שבמסגרת הסיירת הורים שאני מתנדבת

העבירו לנו כמה הרצאות די מעניינות על הנוער

והרי כל הסיירת בנוייה על פגישות עם הנוער בגיל הטיפש עשרה

ודווקא עניין ה...להיות בתוך היה יותר מודגש

כמובן במינון אך כן להיות בתוך, מודע, לשאול את השאלות

מההרצאות שעברנו ושאלות שנשאלו בני הנוער

מסתבר שהם כן רוצים אותנו מעורבים

הם מחפשים את השאלות שלנו כי בעצם כשאתה שואל אותו

אתה מראה לו שאתה מתעניין בו, שאיכפת לך

אדרבא, ילד שמניחים לו ונותנים לו את כל הבגרות, ההחלטות והחופש

הוא מרגיש בצורך לעשות "דברים לא ראויים" כדי למשוך את תשומת לב הוריו

ולכן, כן להיות מעורבים וכן לשאול את השאלות

אבל לא לחפור, לא להיכנס להם לחיים

כמו כל דבר, הכול במידה. 

תודה פריאל

וכן, תמשיך לכתוב גם אם זה יותר קשה מאשר לומר

חמדה 

חמדה המקסימה

אין לי ילדים בגיל הזה- רק יכולה להגיד לך

שאני מסכימה שאי אפשר שתי חמדות בבית- גם לא 2 טריות או 2 כל אחד

כי בד"כ הפוסל במומו פוסל- ובגיל הטיפשעשרה כשהתכונות של ילדנו מוקצנות כ"כ זה כמו ראי+זכוכית מגדלת

ומי שדומא לנו הכי יש לנו נטיה לא מודעת להכנס בו הכי- כי זה מעצבןןןןן וגם- לא.. רק שלא יהיה לאהובתי את חסרונותיי- וגם כי הם מסובבים לנו משהו פנימי שאנחנו אפילו לא יודעים והם בחושים שלהם כן- עובדה שלמבוגרים אחרים הם לא עד כדי כך- רק לקרובים- לאלה שמצאו אצלם את הלחצנים

שוב, אין לי ניסיון- זה רק תוספת לדברים יותר עמוקים- ובכל זאת...

חופש נעים

טריה

חמדה,

טוב, אין לי ילדים בגיל זה, ואני מאוד מפחדת מהעניין....בתי הבכורה בת 10, ואוטוטו...

מאידך, חשבתי שאני יודעת מה אפשר לעשות...אני עשיתי...

אבל שימי? תלונת שווא? על אלימות?

עד כאן...

אם הייתי עושה זאת נגד אבא'שלי, שהיה שופט מחוזי דאז...וואלה! זה היה היום בו הייתי מוצאת מהירושה :-)

בכל זאת, נדמה לי שהעיקר הוא מה ששימי כתב:

להפוך להיות לא רק הורה טוב, אלא גם חבר אמיתי לחיים. מישהו שאפשר לבוא אליו כשקשה.

נדמה לי שזהו הדבר שהמתבגר זקוק לו יותר מכל...

ואולי...אני טועה!

אגב, כן - גם בירות!!

דנה

חחחחח את זורמת איתי דנה

רוצה להצטרף לשיחת הבנות ?

כך תוכלי להיות מוכנה כשיגיע הקרייסס

אגב, ממש לא מחייב

כמו שציינתי למעלה מבין שלושתם

רק אחת מראה לי מאיפה משתין הדג

אם אני עושה סטטיסטיקה זה חל אחת לשלוש

כך שבהחלט יכול להיות שעם שתי הבנות שלך 

תעברי את זה בשלום

שבת שלום,

חמדה 

טריה מתוקתי, 

יכולה בהחלט להסכים אתך

למרות חוסר ניסיונך יש אמת בדברייך

לחלוטין יש לי נטייה להיכנס באמצעית שלי הרבה יותר

אבל זאת מהסיבה שהיא יודעת לנגוע בכל נקודה רגישה 

של כולנו

היא ממש אימא קטנה

חכמה כל כך עם תשובה בשלוף על כל דבר

ולו הכי קטן

לא מוותרת ולא סותמת את הפה

המילה שלה חייבת להיות אחרונה

יש בה ניגודים שלפעמים בלילה אני חושבת איך יתכן

מצד אחד, היא הילדה הכי רגישה עם לב גדול כמו של פיל

היא יכולה להיות החברה הכי טובה שלך

כי היא כל כך חכמה

היא יפהפייה עם מודעות לכך

מצד שני

היא יכולה להיות ממש ארסית

היא יכולה לומר מילים שלוקח ימים כדי להירגע מהם

יש בה מזה ומזה

אוף ..... שתהיה בריאה

המזל שאני חולה עליה

ולא יכולה בלעדיה יום אחד. מה יום....שעה בלעדיה כל כך משעמם

שבת מקסימה טריה חמודה, 

חמדה 

היי,לדעתי הכל מתחיל ונגמר בחינוך,גם לי יש ילדים מתבגרים,מקסימים טפו טפו טפו,ונכון שלפעמים בינם לבין עצמם יש ויכוחים ואני כאבא שרוצה להיות גם "מחנך"במעט זמן איכות שיש לי איתם מנסה להסביר להם כמה זה לא יפה ולא בוגר ושזה מאוד מאכזב אותי לשמוע לפעמים שיחות כאלה רדודות מילדים שהם מאוד חכמים אבל בואו לא נשכח שגם אנחנו היינו פעם שם,למרות הזיכרון הקצר של רובנו גם אנחנו התכסחנו קצת עם האחים שלנו ולגבי המילה "חוצפה"בכל אופן אצלי בבית לא היתה חוצפה כלפי ההורים ולכן כנראה שגם מצד הילדים שלי זה לא קיים כי בדרך כלל ילדים מחקים דפוסי התנהגות שהם נחשפים אליו בעיקר בבית.במידה וזה קיים אצל מישהו מהחברים אני ממליץ לערב פסיכולוגית או יועצת חינוכית שתדריך הן את ההורה והן את הילד כיצד יש להתנהג בחברה באופן כללי וכמובן מול ההורים והמשפחה באופן פרטני

הגב לדיון

RSS

© 2018   Created by הלב.   נוצר על ידי

אודות  |  דווח על בעיה  |  Terms of Service