ספטמבר 2010 ארכיון (49)

annoying orange

היי,

כנסו ללינק הבא. יש איזה 300 סרטים של annoying orange :)

http://www.youtube.com/results?search_query=annoying+orange&aq=0s

נוסף על ידי רפי אנידג'ר ב ספטמבר 29, 2010 ב 10:49pm — אין הערות

" מועדון השיש " / שימי. / 7.7.1987

היינו מין חבורה כזו מלוכדת של שכנים, מאותו הבניין. חלקנו חויות ילדות אדירות ביופיין. האומץ, הליכוד, מעטפת החברות , כמו שלשלאות מתכת מחוסמת בלתי ניתנת לפירוק. כך היינו. ביצענו מעשי טיפש עשרה שרק בעלי "קואונס" גדולים, היו מבצעים, ואנו היינו רק נערים מתבגרים.

זכורני, בטיילת בת"א, מוצ"ש, חברי כהרגלו, השיט את האופל הצהובה בשקט במדרון הרחוב , הוא ללא רישיון, סוחב מאביו את הרכב...ולם הגענו באותו ערב. תחילה היינו בכיכר אתרים במועדון מזרחי...בלו אנג'ל, ולאחר המשכנו...לכיון גלידה מסטיק…

המשך

נוסף על ידי Shimi- The One ב ספטמבר 28, 2010 ב 5:00pm — תגובה 1

חד הורית

איך פתאום החד בתוך החד הורית הפך להיות מאוד חד כש"בילתי" את הלילה במיון עם הילדה

נכון יש לה אמא ויש לה אבא

פתאום במקום הזה הבנתי כמה יש לה אמא ואמא שלה שם כל הזמן שם

ושגם אבא שלה יודע שיש לה אמא ואמא שלה תהיה שם כל הזמן ואולי בגלל זה לא צריך לדאוג

כי אמא של ליאן סופר אמא…
המשך

נוסף על ידי שירית ב ספטמבר 27, 2010 ב 1:58am — 4 תגובות

כאבי הבדידות / חיה שלחון

תודה מעומק הלב לכל החברים שבאו לחגוג את יום הולדתי

היום אני מקדישה לכל הסינגלים - הפנויים והפנויות ולאלו הנימצאים

במערכת יחסים וידעו את טעמו של הבדידות

את השיר שלי " כאבי הבדידות" שכתבתי לפני למעלה מ-10 שנים.

ומי מאיתנו לא חווה איזו צביטה של בדידות ביחוד בשבתות ובימי חג?



כאבי הבדידות



הערב שוב אחליק אל בין הסדינים,

כשהבדידות אותי טורפת ונוגסת ללא רחמים

כל ימות השבוע עוברים ביעף

ולקראת סוף השבוע עוטף אותי פחד נורא.



עוד שישי וחג… המשך

נוסף על ידי חיה שלחון ב ספטמבר 26, 2010 ב 1:07pm — 4 תגובות

כאבי הבדידות

נוסף על ידי חיה שלחון ב ספטמבר 26, 2010 ב 1:04pm — אין הערות

דברים שכתבתי באלף הקודם

חלומות /שירית דרי

שטנו ביחד ולא ראית דבר

מה שניפצת בידך במילותיך

היו חלומותי ולא הגלים

והיית נישא ובטוח

כי אני אחריך כל הזמן הזה

אילו היבטת לאחור

איני שם עוד נמוגתי

אל החור השחור שבראת לי

אל המקום בו דחקתה את חלומותי

האם לא ידעתה חלומותי זה אני




שויתי בנפשי את אותם רגעים שבהם…
המשך

נוסף על ידי שירית ב ספטמבר 25, 2010 ב 10:04pm — אין הערות

שלום לכולם

שלום לכולם

שמי שירלי ואני יחסית חדשה באתר. הייתי מעוניינת למצוא חברים שגרים באיזור ר"ג עם ילדים בגילאי 8 בערך לבילויים משותפים בשבתות עם הילדים ויציאות מהנות

אשמח לפניות במייל או פה

המייל שלי

shirleyghana@gmail.com

להשתמע וחג שמח…

המשך

נוסף על ידי שירלי יגל ב ספטמבר 25, 2010 ב 11:16am — אין הערות

תקשורת

כשאני מבקש להקשיב לי

ואתה מתחיל לייעץ לי

.לא את שבקשתיך עשית

כשאני מבקש ממך להקשיב

ואת\אתה מנסה להשיב

?איך אני צריך להרגיש

?ומדוע את\ה פוגע ברגשותיי

כשאני מבקשך להקשיב לי

ואת\ה חושב\ת שעליך לפתור את בעייתי

את\ה מאכזב\ת אותי

הקשב\י:כל שבקשתיך הוא להקשיב

לא לפעול,לא לדבר

.רק לשמוע בלי להגיב

אני יכול\ה לדאוג לעצמי

ואינני חסר\ת-ישע,אולי…

המשך

נוסף על ידי אביחי ב ספטמבר 23, 2010 ב 5:21pm — 4 תגובות

"על מלאכים" - טיזר מתוך הספר אבא הוריד ראש



מתוך הספר אבא הוריד ראש- פרק 45 עמוד 264…





המשך

נוסף על ידי אילן גיל ב ספטמבר 23, 2010 ב 3:30pm — 2 תגובות

" רגבי אדמה ". /שימי.

זכור אותי,

זכור את כל הרגעים היפים בינינו.

זכור את הלהט בנשיקה הראשונה,

את הלהט לפני שפשטנו מחלצותינו מעלינו,

ואמרתי לך, "לא מהר, חכה...שלא ייגמר לעד".

זכור אותי , כאילו אהיה כאן עדיין כאן עימך,

מהלכת יחפה , על החול הזהוב בים, חבוקה בחלציך,

משילה עורי, ריחי מעליך,

והעיניים אינן מסיטות מבטן.

זכור אותי, לאור נרות ויין,

זכור אותי בגלידה שמרחת אותי, ואני אותך,

וטעמנו זה מזו בשקיקה,

זכור אותי חותמת פרק זה…

המשך

נוסף על ידי Shimi- The One ב ספטמבר 20, 2010 ב 8:44pm — תגובה 1

האם זו את?

למען גילוי נאות אומר, שהסיפור הקצר הזה נכתב, לפני זמן מה עבור אדם שהיה ועודנו יקר לליבי מאוד.

הייתי לבדי בשדה



פוסע לאיטי על השביל המעוקל. קרני האור הראשונות אינן מצליחות לסלק את הצינה האופפת אותי ואני לבדי בגפי. על הגבעול לשמאלי אני רואה פרפר רדום, כשאגלי הטל מכסים את כנפיו. גם הוא מצפה לשמש שתחמם את גופו ותעניק לו את סם החיים. עוד שעות בודדות הוא ירקוד במחול מסחרר חושים, בניסיונו להרשים נקבה. חייו קצרים ולכן אסור לו לאבד אף רגע .

שתצא כבר השמש, אני…

המשך

נוסף על ידי גיל שמואלי ב ספטמבר 20, 2010 ב 4:00am — 4 תגובות

פנוי בטבעון ? (נא לקרוא את זה בקול של סדרן תחנת מוניות)

בעקבות דיון שהעלה אורי. לא מקדישה לו את הפוסט כי אני לא אוהבת שאורי "נופל" עלי. אז... חצי מקדישה. זה גם משהו.

כולנו מכירים את ההגדרות הרשמיות של הסטטוס המשפחתי במדינת ישראל : רווק, נשוי, גרוש, אלמן. זהו. כל ההגדרות החדשות לדוגמא: "פנוי" הן הגדרות מהחיים. אבל רק מהחיים. אין אותן ברישומים הרשמיים של מדינת…

המשך

נוסף על ידי רותי לוי ב ספטמבר 19, 2010 ב 8:00pm — אין הערות

אני ואתה





יומיים שאתה לא פה ואתה חסר לי כמו אוויר לנשמה .מדברים כל הזמן וזה לא מספיק
לנו.בן- אדם זה יצור מוזר לא מספיק לי עכשיו לדבר אתך וליראות אותך במצלמה

רוצה אותך קרוב להרגיש חיבוק שלך נשיקות שלך להסתכל לך בעניים ולשכוח על

העולם שבחוץ.רק אתה ואני בעולם משלנו…
המשך

נוסף על ידי רימה ניימן ב ספטמבר 19, 2010 ב 7:30pm — 2 תגובות

הבית בו ג'וקים מתים משיבה טובה (מוקדש לגיל שמואלי שאוהב)

הרבה שנים לפני נישואי והרבה שנים לפני שהייתי לאם. אי שם בשדה בוקר פגשתי לראשונה את הספר:…

המשך

נוסף על ידי רותי לוי ב ספטמבר 18, 2010 ב 10:46am — תגובה 1

בלב שלפני....

בלב שלפני פגישה....

אהבה עם החיזור הממושך והעדין.

אהבה שפורחת ומתקדמת בצעדים של צב.

אהבה של אין ספור שיחות לפני נשיקה ואין ספור כמיהות לפני נגיעה.

אהבה שבה כל פרח מרטיט לה את הלב וכל נימת דאגה שבקולה מעלה חיוך של סיפוק על פניו.

אהבה שמציפה את ליבנו עד שהוא עולה על גדותיו וגולשת אל כל סביבתינו כמו סכר שניפרץ.

אבל היום, מה יש לנו היום? עוד לא נדם קולי או קולה באפרכסת הטלפון בשיחת ההיכרות וכבר נפלנו זה בזרועות זו.

עוד לא הספקנו לחייך במבוכה ולהשפיל מבט מתוך בושה… המשך

נוסף על ידי דורון ב ספטמבר 16, 2010 ב 5:58pm — 10 תגובות

אולי אני טועה

מחשבה:

אולי אני טועה. תמיד זאת אפשרות.

וזה אומר ש- אולי הצד השני (יהיה מי שיהיה) צודק.

וזה אומר ש- מותר להמשיך הלאה ולתקן.

"אולי אני טועה" הוא מקום טוב לבחון דברים, להקשיב לאחרים, להרפות קצת מעמדות נחושות, דעות קדומות, צדק מוחלט וכו'.

"אולי אני טועה" זה לא בהכרח חוסר ביטחון. אפשר גם לקבל החלטות בידיעה ש"אולי אני טועה". זה רק אומר - לפעול בתשומת לב, להסתכל גם לצדדים ולא רק…

המשך

נוסף על ידי סמדרר ב ספטמבר 16, 2010 ב 9:00am — אין הערות

טיזר המתאים לראש השנה- שנפסיק להיות זנב ונתחיל להרים ראש

<><><><><><>

נכתב ע"י אילן גיל

מחבר הספר "אבא הוריד ראש" -

<><><><><>…
המשך

נוסף על ידי אילן גיל ב ספטמבר 16, 2010 ב 3:30am — תגובה 1

על יחסים(סיפור שלי של פעם אבל נכון גם היום ל הרבה נשים)

לפני כמה חודשים קיבלתי מהבנים שלי מחשב - מין 'גרוטאה'.התחלתי לגלוש באינטרנט גם בגלל שהייתי בודדה והייתי תמימה. רציתי 'רק' למצוא לי בן-זוג -חבר לנפש ולגוף אז ברור שהתחלתי מהיכרויות. הכרתי שם גברים שהם בבחינתי מוזרים בעיניי, אך לצערנו תופעה ידועה שכל רצונם הוא ב'פגישות חד -פעמיות'.חשבתי לעצמי מתוך נאיביות מוחלטת, מדוע!עם…

המשך

נוסף על ידי רימה ניימן ב ספטמבר 14, 2010 ב 5:27pm — 5 תגובות

תן לנו שנה אחת של שקט



תן לנו שנה אחת של שקט אמיתי

שנה של לובן הפריחות וירק…

המשך

נוסף על ידי שקדי ב ספטמבר 14, 2010 ב 3:07pm — אין הערות

סליחה אישית מהלב

סליחה

כמו ים…

המשך

נוסף על ידי גונן כהן ב ספטמבר 14, 2010 ב 10:10am — אין הערות

© 2018   Created by הלב.   נוצר על ידי

אודות  |  דווח על בעיה  |  Terms of Service