הלב- טיולים למשפחות חד הוריות

להורים המגדלים ילדים ללא בני זוג, בעקבות גירושים, אלמנות ומבחירה

נובמבר 2009 ארכיון (24)

"דלתות" / מאת שימי.

" הייתי בכניסה לחצר שכולה הייתה לבושה ירוק.

ראיתי דמותך , אך היית ממש די רחוק.

ספגתי את ריחך הנישא על גבי הרוח הדלה,

לקחתי עימי בליבי, אותך כמשאלה.

ובליל הילכתי כסומא לחפשך בשבילי עפר,

כל תלם ורגב הכרתי, ורק ליבי עדיין אלייך לא אמר,

את כל האהבה שפורצת ממני ,

מתוך דלתות, שנפתחו בפנייך,

והנה, אני הנני.

דלת נסגרת, ודלת נפתחת.

דלת חומה, ודלת רותחת.

דלת עץ, ודלת מתכת.

כולן דלתות, ואהבתי אלייך, אינה פוחתת.

וכשדלת נעולה, ומפתח בה… המשך

נוסף על ידי Shimi- The One ב נובמבר 30, 2009 ב 12:02am — 2 תגובות

שומעת קולות

בטח יצא לכם לשמוע מישהו מדבר איתכם בקול כזה נעים/מנומס/אדיב ותוך כדי שיחה אתכם הוא פונה לילד שלו/או לאשתו/או לשכן/או לעובר אורח. ויוצא לו קול עצבני/קר/נוזף. חוזר אליכם והקול שלו נעים/מנומס/אדיב.



אני מניחה שיצא לכם להיות גם בצד המחליף קולות.



בכל אופן לידיעתכם. יש לי קולות :



קול – לשיחת הטלפון הראשונה. חייבת לעשות לו את "זה". זה לא קול של חדר מיטות. אבל זה קול. אישי כזה. שמחה שהתקשר. קול רוקם. זהו. קול רוקם.



קול - לילדים שלי כשהם לא עוזרים לי בניקיון… המשך

נוסף על ידי רותי לוי ב נובמבר 29, 2009 ב 9:00pm — 4 תגובות

עוד שיר. תקראו ותהנו

מפתחות לליבי



ליבי היה כספר פתוח בפנייך ללא מנעול

ליבי נסגר בפנייך עם מנעול ובריח

ליבי זועק אליך ומושיט את המפתח אליך

ליבי מתפוצץ ומונע ממך גישה למנעול

ליבי חושק ועורג למגע רגשותייך המלטפות

ליבי אינו מסוגל לקבל את המפתח שלך

ליבי משתוקק להניח את ראשו בחיק אהבתך

ליבי אינו מוצא היכן נמצאת אהבתך

ליבי נאסף מכל קצוותיו לקבל ולהכיל את רגשותיך

ליבי מרוסק לרסיסים קטנים של אהבה כואבת

ליבי קורא בשמך בזעקה של בדידות מתמשכת

ליבי… המשך

נוסף על ידי Niv Vega Garcia ב נובמבר 28, 2009 ב 10:10pm — 4 תגובות

דברים מהלב

אומרים שהחיוך הוא התרופה הכי טובה



אז בשביל מה צריך בית מרקחת?

אומרים שכדי לחיות באושר, צריך אהבה

אז מה עושים אלו שכבר לא ביחד?

אומרים שהזמן הוא הרופא הטוב ביותר

אז למה הריפוי כל כך ארוך ומייגע

אומרים: כל מה שקורה הוא לטובה, אל תוותר

אבל בעצם מי מחליט ומי זה שקובע?



לפעמים אנחנו צריכים רגע עם עצמנו

לחשוב, להבין ולהגיע להחלטות

כי בסוף, מסתבר אף אחד מלבדנו

לא יצטרך להתמודד עם התוצאות



אז בפעם הבאה תקשיבו היטב

למה… המשך

נוסף על ידי גדעון ב נובמבר 27, 2009 ב 11:10am — 4 תגובות

שלמה ארצי בן 60. שלמה ארצי שלא הכרתם....

אותי זה מרגש מאוד... עניין של טעם.

http://www.youtube.com/watch?v=g2X3fd7FrT8

נוסף על ידי רותי לוי ב נובמבר 27, 2009 ב 8:51am — 2 תגובות

סיפור שקיבלתי הבוקר

סיפור שקיבלתי הבוקר



עם מוסר השכל, על הבדלי הגישה של אנשים שונים, אל הסובב אותם.



מומלץ לקרוא.





בתי גלי הייתה בת ארבע כאשר ערב אחד היא הפתיעה אותי תוך כדי טיול במדרחוב בירושלים.



"אבא, אני רוצה שקל", ביקשה.



"בשביל מה?",שאלתי.



"בשביל לתת לבוריס", ענתה.



אינני מכיר אף בוריס ולבטח לא אחד כזה שמנהל עסקים עם בתי הקטנה, לכן אך טבעי היה שאשאל אותה: "מי זה בוריס בדיוק?".



"נו, אתה יודע...", אמרה בקולה הקטן, "זה… המשך

נוסף על ידי סיגלית ב נובמבר 26, 2009 ב 11:30am — 4 תגובות

יומן חיים/ 21/06/08 - שבוע לאחר גירושיי.

יומן חיים. האם מישהו ניהל כזה? ...מעטים אולי. הייתה לי את התקופה של חיי , בה הייתי יותר צעיר , כבן 18+, שבה נהגתי לחרוש על מחברות דפדפת ולרשום את כל אירועי היום שחלף עליי. כל יום. מבלי להתעצל, שוכב במיטה, נר דולק בחדרי, ורושם את כל הרגשות שעברו עליי, בכל מהלך שירותי הסדיר, וכל מהלך, היכרותי וחברותי עם אשתי, דאז.



משונה , אבל היום , יצא לי לקרוא חלק נכבד ממה שרשמתי. חוויות, שלא האמנתי אי פעם אם אזכור אותן,

בלעדי מה שרשמתי. פשוט, הכל היה הולך, ממש לאיבוד. בכמה דפים, ניסיתי להעלות… המשך

נוסף על ידי Shimi- The One ב נובמבר 24, 2009 ב 12:19pm — 3 תגובות

צלצולים בראש

הפוסט הזה נכתב מזמן. מאז כל אחד עסוק בענייניו. ועדיין גם במרחק הזמן הפוסט והזכרונות עושים לי חיוך.



צלצולים בראש



נכון לעכשיו, הוא רוצה לדבר איתי בטלפון בערך פעם ביום. מקסימום. נכון לעכשיו, אני רוצה לדבר איתו בטלפון משהו כמו 20 פעם ביום. אז אנחנו מדברים על הפרש של פלוס מינוס 19 שיחות טלפון. בהנחה שזו לא תופעה ייחודית לנו חשבתי שמן הראוי פעם אחת ולתמיד לספר לכם, הבנים, איך נראה ההפרש בצד הזה של הקו.



צלצול (זה לא הוא ) זו אמא שלי - כרגיל, על הבוקר.… המשך

נוסף על ידי רותי לוי ב נובמבר 23, 2009 ב 10:57am — 4 תגובות

לחיות בתוך חלום.

כך, שחושבים שכבר מתרגלים לעצם הרעיון.......למעשה כשחיים כבר לבד...בתוך השקט, בתוך השלווה הזו של האני, צפות ועולות התמונות משכבר.

הילדה כבר לא ילדה.....היא חיילת. השנייה כבר נערה מתבגרת ומקסימה.....יפיפיה אמיתית......הבן....אופוריה של תמימות

וילד מתמרד....גם וגם.

זה העניין של לא להיות שם, אך בכ"ז להיות מעורב בהכל ומכל. כי אני אביהם. ואני משתדל מאוד להיות מעורב ככל האפשר.

חשתי אמש תחושה של משפחתיות כשהייתי שם....בעת שפתרנו תשחצים ביחד...אני בני וגרושתי. טעמתי טעם של פעם...משהו… המשך

נוסף על ידי Shimi- The One ב נובמבר 22, 2009 ב 5:02pm — 9 תגובות

כמה מילים - שנכיר...

חד הורית, יחידנית מבחירה.

היום יש רבות כמוני, אבל...

כשדיברתי על כך לראשונה הייתי מאוד מאוד חריגה בנוף.

הייתי בת 16, בשנות ה- 70.

בנק הזרע היה סגור לרווקות (נפתח רק לפני כ- 17 או 18 שנים).

גניבת זרע - עוד לא הייתה מושג (אם כי רעיון מאוד מעשי)

ו'אבות בעל כורחם' עוד לא היו עמותה.



כמו כולם גדלתי על חלומות של להתחתן ולגדל משפחה.

מגיל 17 זה תמיד היה כ- 5 שנים קדימה לכיוון העתיד שלי

בגיל 23 הבנתי שזה עדיין 5 שנים קדימה וויתרתי על המספר....

בגיל… המשך

נוסף על ידי נאוה פרנס ב נובמבר 22, 2009 ב 12:09am — 4 תגובות

ושוב חברים שיר נוסף כואב אך אופטימי. שבת שלום

בור המים

כאבן נפלתי לבור מים שחורים

נחנק ובועט ובגרוני צועק

צעקתי עלייך הטחתי בך זעם

ומרוב אהבה התאכזבתי כל כך

רציתי לזרוק ולשבור את רוחך

אך הבטתי קדימה וקיוויתי לנס

קשה המכה שקיבלתי ממך

כבר לא אבקש את גופך ואורך

שקעתי עמוק במי געש שוצפים

ניסיתי לצוף מעל עומק הגל

רציתי לנשום אוויר צח ומתוק

ראיתי אותך ונסעתי רחוק

הרחק מפנייך גופך וקולך

מעבר ימים והרים מתהלך

רציתי לקרוע את זכרון אהבתך

זכרי את האושר זכרי… המשך

נוסף על ידי Niv Vega Garcia ב נובמבר 20, 2009 ב 2:00am — 5 תגובות

שיר נוסף הפעם מקווה שתהבו אולי חלק מכם יזדהו. :0)

לעבור הכל

חשש גדול עומד לפני, היום את כבר כה רחוקה מעיניי

ליבי התרוקן מתחושת אהבה וכעת הוא נמלא אכזבה עמוקה

הפחד הינו על איך שנצעד בכיוון הפירוד שגזרנו לעד

האם בקרבות נתבוסס בימים? האם עוד נדע להנעים רגעים?

מדוע הגענו למצב כה קשה? איפה טעינו שבחרנו בזה?

האור שהיה בך כבה בעיניי ולא ידלק עוד ליבך בחיי

סר חיני בעינייך והסרת את העול של היות האישה שאהבתי מכל

נצרב זיכרונך בליבי הדומע הכואב מדי יום, הפך זכרך להיות חסר חום

צינה בליבי והקור בו גדול… המשך

נוסף על ידי Niv Vega Garcia ב נובמבר 17, 2009 ב 10:25am — 5 תגובות

הנה שיר נוסף מקווה שתאהבו.

מצמוץ

בתוך המולת הגופים חסרי הפנים זיהיתי גופך וחיוך על פנייך

מיד העברתי מבט על דמותך שופעת היופי הקורן מתוכך

עצמתי עיניי ודמיינתי אותך בריקוד חושני מסתחרר ונשפך

אל תוך ידי העוטפות את גופך וחושק במגע מלטף על עורך

שערך התבדר ונפרע על פנייך הובלת את ידיי לכיוון לחייך

עלה הניחוח מגופך אל אפי הנחתי שפתיי בקימור צווארך

נשכתי קלות את עורפך הנסתר ליטפת בלחייך את חזי הנסער

נעצת צפורנייך במעלה גבי חורצת לאט תענוג אמיתי

אצבעי האחת העולה על בטנך מפלסת דרכה… המשך

נוסף על ידי Niv Vega Garcia ב נובמבר 15, 2009 ב 9:56pm — 9 תגובות

סקס בשירותים ואני (ליניב. כי הבטחתי)

קראתי ב ynet שהועד למלחמה באיידס פרסם מדריך למין בטוח בשירותי מועדונים. מין בטוח על האסלה ("הועד למלמה באיידס: כך תעשו מין בטוח בשירותים" ) . פשוטו כמשמעו. במועדונים. על האסלה. תקראו. קראתי את המאמר ואת המדריך המצורף . היה לי ברור במיידי שזה חומר מדליק לפוסט.



אתם כבר יודעים שאצלי כל דבר מוצג בפוסט באישית. אישית לוחצת. כהכנה לכתיבת הפוסט על סקס בטוח בשירותים השאלה היחידה שלי היתה: איך אני מתחברת, באישית לוחצת, לסקס בשירותי מועדונים ? מאיזו זווית אני יכולה להתחבר לסקס בשירותים? באישית… המשך

נוסף על ידי רותי לוי ב נובמבר 15, 2009 ב 2:06pm — 3 תגובות

שיר שכתבתי לילד שלי, תהנו

ילד שלי

היכן שתהיה ולאן שתלך אהיה איתך



ליבי נמצא ברשותך עשה בו כרצונך



בשר מבשרי אוצר הממלא את אהבתי



מעיין האושר של חיי המציף אותי בכל רגע מחדש



צא לדרכך כבוש את העולם שמח צחק ותהיה מאושר



כל חיוך שלך מאיר את נפשי כשמש אלוהית התלויה מעל



כל קריאה שלך בשמי מביאה את חיי לשלמות



אתה אוצר חסר גבולות של יופי בלתי נתפס



בשני עיניך משתקפות כל משאלותי



יהלום שלוטש על ידי מלאכים



עוצמות רגשותי הן… המשך

נוסף על ידי Niv Vega Garcia ב נובמבר 14, 2009 ב 9:04pm — 4 תגובות

הלבד כמצב עובדתי

כמו שרשמתי בפרטים שלי אני בת 37 גרושה עם 2 בנות מתבגרות.

אני כבר 13 שנה לבד ( בלי בן זוג ) .

היו לי מדי פעם דייטים , אבל לצערי כולם רמזו ואותו לכיוון אחד ...

ולי כמובן זה לא התאים ...ומדוע??

אני נקשרת לגבר שנמצא איתי אומנם לא ישר אבל לאט לאט

והפחד הטבעי זה יגמר מהר לכן בחרתי בדרך להיות לבדי..

אני חושבת שלפני שנכנסים ליחסים בין - אנושיים צריך להכיר להמשך

לראות עד כמה הגבר באמת רוצה אותך כאישה ולא כאובייקט.

אני יודעת וכמובן חברות שלי תמיד מחמיאות לי ואומרות… המשך

נוסף על ידי שירי ב נובמבר 12, 2009 ב 6:44pm — 4 תגובות

קנאה - והקשר הישיר לגירושין.

זכורה לי התקופה היטב.....כמה קינאתי ובסתר.וגם לא בסתר..וכל זאת עד כמה אהבתי.

כיום ידועה לי , כאחת הסיבות שהובילו לגירושיי.

חשבתי שהיא תבין, ותשליך זאת....כעל צורך להביע את אהבהת העזה דאז אליה....

אך היא לקחה זאת למחוזות אחרים, בעלי גישה שונה לחיי זוגיות.....שרק תלתה תקוות וציפיות כיצד ואיך לפרקם.

כיום....לאחר עבודה עצמית מאוד מאוד קשה....ומאוד קשה, לאור כל שעברתי בשנה וחצי מאז גירושיי,

הבנתי, שזו הייתה הטעות המרה שלי. יכול להיות, שאם הייתי מבליג על אותם דברים שנעשו על… המשך

נוסף על ידי Shimi- The One ב נובמבר 12, 2009 ב 4:13pm — 4 תגובות

איזה חלק הכי חשוב בגוף האדם?....

פעם שאלה אותי אימי מהו החלק הכי חשוב בגוף האדם.



במרוצת השנים ניסיתי למצוא את התשובה הנכונה.



כשהייתי יותר צעירה, חשבתי שהצליל הכי חשוב עבורנו,



אז עניתי: "האוזניים, אמא"…



אבל היא אמרה לי: "לא בתי ,יש אנשים חרשים והם מסתדרים היטב, …אשאל אותך שוב בבוא היום."



חלפו השנים מאז ,



ושוב הייתי בטוחה שמצאתי את התשובה הנכונה :



"הראייה – הכי חשוב בגוף האדם הם העיניים שלנו."



היא הסתכלה עלי ואמרה:



את לומדת מהר,… המשך

נוסף על ידי גדעון ב נובמבר 8, 2009 ב 9:28pm — 2 תגובות

מה שעושה אותנו שמחים ?

1. להתאהב.



2. לצחוק עד שכואבת הבטן.



3. למצוא הרבה הודעות במחשב כשחוזרים מחופשה.



4. לשמוע את השיר האהוב עלייך ברדיו.



5. לשכב במיטה ולשמוע את הגשם יורד בחוץ.



6. לצאת ממקלחת טובה והתנגב במגבת חמימה.



7. לעבור בהצלחה בחינה קשה.



8. לקבל טלפון מאדם שלא שמעת ממנו הרבה זמן.



9. שיחה טובה.



10. למצוא כסף במכנסיים שלא לבשת הרבה זמן.



11. לצחוק על עצמך.



12. שיחות טלפון ארוכות לתוך… המשך

נוסף על ידי גדעון ב נובמבר 5, 2009 ב 5:03pm — תגובה 1

הישראלים ועל מה שמאפיין אותם..............................

.........מצחיק עד דמעות , ועצוב שבא לבכות



משוגעים על המדינה ושונאים את הישראלים.

חולמים להגר מהארץ ומתגעגעים הביתה אחרי שבוע בחו'ל.

רוצים אמריקה עם נימוסים ים תיכוניים.סטלנים בימים ומענטזים בלילות.

עדריים כמו עיזים ושוברים מוסכמות.



מייצרים גאוני מחשב ומאדירים אהבלות בלונדיניות.

קוראים לצביקה פיק 'המאסטרו' ושורקים בוז לזובין מהטה.

קונים ארבע על ארבע וצמודי-קרקע ומתלוננים על קשיים כלכליים.

כועסים על הצעירים המפונקים ומלטפים להם את… המשך

נוסף על ידי גדעון ב נובמבר 5, 2009 ב 3:55pm — תגובה 1

© 2018   Created by הלב.   נוצר על ידי

אודות  |  דווח על בעיה  |  Terms of Service