הלב- טיולים למשפחות חד הוריות

להורים המגדלים ילדים ללא בני זוג, בעקבות גירושים, אלמנות ומבחירה

גם הערב,
כמו בכל ערב,
אני מציגה את מופע היחיד הקבוע, בלו"ז הצפוף והידוע:

20:00. ילדים במיטות.
הדיקטטורה עובדת, אין אפס.
עדיין, רוקדת הלוך ושוב ברחבי הבית לצלילי ה- אמא! מים!... אמא! פיפי!... אמא! תכסי אותי!... אמא!!!! הוא מפריע לי לישון!!!!!...

20:30. שקט בגזרת הילדים והטף. וֶרִי טַף.
צניחה חופשית על הספה. מקציבה לעצמי חמש דקות בלבד. דיקטטורה עצמית. שיירי ארוחת הערב הססגונית של הילדים מקשטים את פינת האוכל, מעטרים את הריצפה ומביטים בי במבט נוזף. לא, הם לא יתנגדו לפינוי. הגוף שלי במפגן מחאה מרשים. הוא דווקא מתנגד לפינוי. מהספה. חמש הדקות מתארכות לשלושים.

21:00. מצליחה להתרומם בלי עזרה ממנופי אבי. ככה, לבד.
מרימה מהשולחן כלי פלסטיק דביקים, מכניסה למדיח, מוסיפה נוזל הברקה. מפעילה. שלב ההדחה בריאליטי שלי נוצץ מתמיד. מגרדת מהרצפה חתיכות תירס שאבד עליהן הקלח (לא שגיאת כתיב. הומור). מנקה את השולחן. מבריקה את הכיור.

21:30. כביסות.
ממיינת, מפרידה, מפעילה, מורידה, תולה, זורקת הכל על המיטה, מקפלת, מפזרת בארונות.
תם הטקס. אין מחיאות כפיים.

22:00. בדרך למקלחת.
דורכת יחפה על שפיץ של לֶגוֹ שאיבד דרכו במסדרון יחד עם חלק של פאזל, נעל של בראץ וצעצוע של קינדר סורפרייז. חוקי הבית לא נאכפים כמו שצריך אני חושבת לעצמי ומשיבה כל חלק לאריזתו המקורית. מדור לחיפוש קרובים עלק. אני כבר אראה להם מה זה. מחר. אם לא אשכח.
ואני יודעת שאשכח.

22:30.
מתקלחת. ארוכות. מי יגיד לי לצאת.

23:00. בדרך למיטה. עוצרת.
מנסה להיזכר מתי אכלתי היום. אם בכלל. אה. בצהריים. וזה היה משהו שחטפתי בין לבין. וזה לא לעניין לישון רעבה... אבל מה?... להכין עכשיו??... רק לעצמי???... לא חבל על הטירחה????...
זורקת פרוסה לצנימר. שכבה דקה של בלובנד. גורמה.
לילה טוב.
מסך.
---
הדרן: גילגולה של סטיגמה.

"הייי!!! רינתוש!!! כמה טוב לראות אותך!... וואוו!!! רזית כל-כך יפה!!!.... חיה טוב מאז הגירושין, אה?..."

- כן. חיה מעולה. אין רגע דל. ומתבלת בחיוך. מי אני שאקלקל לה.

"מה, עשית דיאטה??..."

- לא משהו מיוחד...

"אההה... בטח רזית מרוב ה..."זֶה"... (קורצת לי בצירוף תנועת יד מסוימת)...
אתן הגרושות עושות חיים!!!... שמעתי שאתן "מֶתָקתֶקות" כל ערב, אה?..." (ועשתה שוב את התנועה לסיחרור האישה).

- כן. אני "מתקתקת" כל ערב, השבתי לה בשפתה. לסיפוקה.

ומיהרתי לחזור הביתה כדי לתקתק גם הערב;
כלים, כביסות וצעצועים אבודים.

תקתקנית.

צפיות: 692

הוספת תגובה

כדי להוסיף הערות עליך להיות חבר ב הלב- טיולים למשפחות חד הוריות!

הצטרף הלב- טיולים למשפחות חד הוריות

הערה מ רינת אלון ב אפריל 24, 2012 at 11:34pm

חברים יקרים,

אתם מקסימים אחד-אחת!

חייבת להרגיע את המודאגים - בכדי לכתוב בהומור חלה עלי חובת ההקצנה וההגזמה...

אני לא האישה והסמרטוט (למרות שאני מזל דלי...), רחוקה מזה אפילו...

יכולה להעיד על עצמי שאני חיה חיים מלאים ויפים (ואני אוסיף טפו וחמסה למחמירים מביניכם), ומאז שהתגרשתי (ורק מאז) יש לי חברים בכמות שלא הכרתי, אני מבלה איתם ונהנית.

לפעמים גם מתקתקת.

אגב, הזמן מנוצל אצלי פיקס (אוף, עכשיו קילקלתי את כל הפוסט...), וגם אם אני מוצאת את עצמי מרוחה על הספה לכמה רגעים או לא מספיקה דבר זה או אחר, אני לא באה לעצמי בטענות כי יש לי מספיק על הראש ואני לא צריכה גם את עצמי על הראש שלי :-)

הבעיה היחידה שהעליתי בפוסט היא הפער הזה בין מה שחושבים אנשים (להלן: סטיגמה) לבין חיים האמיתיים... מניחה שכולכם נתקלתם בזה בשלב זה או אחר....

הערה מ שרון ב אפריל 24, 2012 at 3:30pm

היי רינת...

 גם אני הייתי בזמנו סופר וו'מן עוד בהיותי נשואה...ועכשיו  התעייפתי רק מלקרוא ולהבין איך בעצם חייתי

  החיים האמיתיים נמצאים בזמן שאנחנו מקדישות לעצמנו ....אל תוותרי על זה , גם לנו מגיע... לגוף ולנפש

  בהצלחה

הערה מ שרון ב אפריל 24, 2012 at 1:03pm

הי רינת,

יפה כתבת.

אך כמו שכתבו לך כבר מטה-

נסי למצוא זמן לעצמך בין הכביסות, הניקיונות ובכלל...

בהצלחה, שרון.

הערה מ ניסים ב אפריל 23, 2012 at 10:28pm

הי רינת, אני מודה לך על כמה דקות של הנאה וצחוק , את מקסימה בכתיבתך .מאחל לך בנוסף  .גם טיקטוקים אחרים שיהיו יותר מהנים עבורך . 

הערה מ אורנה ברכה ב אפריל 23, 2012 at 1:39pm

מצחיקה שכמוך...נהנתי מאד מכתיבתך

הערה מ משה בר אור ב אפריל 23, 2012 at 10:07am

היי רינת

כמה אימא של רינה  לוקחת לשעה בתור פסיחולוגית שמקשיבה

(ואני מוכן לשלם שעות נוספות)

תעבירי לי פקס שאוכל לשלוח לה את הלוז

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הערה מ רינת אלון ב אפריל 22, 2012 at 9:33pm
משה,

הלו"ז שלך מתרחש בדיוק ביומיים שאני נחה... חחח
אני מציעה שתפקסס אותו קומפלט לאמא של רינה :-)

(ואני בהחלט חושבת שצריך לתגמל אותה על שעות נוספות...)
הערה מ ליאת סגל ב אפריל 22, 2012 at 9:29pm

היי רינת,

תענוג אמיתי לקרוא את שכתבת!

ישבתי וצחקתי, ממש ראיתי את עצמי במראה...

את אלופה!

הערה מ Shimi- The One ב אפריל 22, 2012 at 7:03pm

אוהב את כתיבתך רינת יקרה,

היא סוחפת , הומוריסטית, ומה לעשות?.....גם מדוייקת להפליא. 

חן חן לך , והמשיכי לכתוב. זו גם אהבה שלי.

שבוע קסום לך נסיכה. 

שימי.


הערה מ משה בר אור ב אפריל 22, 2012 at 2:35pm

קבלי סדר יום של אב גרוש

(הבן שלי ישן אצלי פעמים בשבוע)

16:45יציאה מהצוהורון

17:00 חוג

18:00 לוקח אותו לחבר שלו או גן שעשועים

19:00 סוף כל סוף בבית

19:01 משחקים משותפים

20:00 מתחילה המילחמה

מיקלחת ארוכת ערב

20:45 כניסה למיטה סיפור לפני השינה ושיכה איך היה לבן שלי בבית ספר ואז מתחילות השאלות אבא מה עשיתה יום בעבודה

21:00 נפילה על הספה לפני סיבוב שני

21:15 נקיון של הבית אחרי המאפחה של הבן שלי (זה לא שהוא לא מסדר את מה ששיחקנו ביחד פשות צריך לעשות סדר ל"סדר" שהוא סידר

22:30 סוף כל סוף מיקלחת

ונפילה למיטה

כי מחר צריך לקום לקחת אותו לבית ספר 

וכל זה באהבה ענקיתתתתתתתתתת 

(-:

 

© 2018   Created by הלב.   נוצר על ידי

אודות  |  דווח על בעיה  |  Terms of Service